להוביל שותפויות מתוך אמון

נקודת הפתיחה

כשהייתי צעירה מאוד ולא מנוסה בכלל במשחק של פוליטיקה ארגונית, לא ממש חיבבתי אנשים ובעיקר הרגשתי שהם מפריעים לי לבצע משימות. התמקדתי רק במה שמקדם את המשימה והשתדלתי שכל שיחה שלי עם אדם אחר תהיה עניינית ככל הניתן. בדרך כלל ישר דיברתי איתו על מה אני צריכה ממנו ועל מה שחשוב לי. כדי לחסוך זמן, השתדלתי להימנע מחגיגות ספונטניות לציון אירוע כלשהו באמצע היום, נמנעתי גם מימי "כיף" או פעילויות מחוץ למשרד ועוד. 

אומנם היה לי קשה לקדם משימות שמחייבות שיתוף פעולה בגלל התנגדות קבועה של אנשים אחרים, אבל הייתי בטוחה שככה זה אנשים. כל אחד עסוק במה שמעניין אותו ואף אחד לא באמת רוצה לעזור. הצלחתי לקבל תשובות בעיקר בזכות הנחישות שלי. כמובן שהיו לי גם בעיות קבועות מול הממונים עלי, אבל הייתי משוכנעת שאף אחד מהם לא באמת מבין אותי או מעריך אותי ושפשוט אין לי מזל עם מנהלים. 

נקודת המפנה היתה כשבסקר המחלקתי השנתי שבו השתתפו כולם, קיבלתי את הדירוג הכי נמוך במחלקה. הציון הנמוך היה קודם כל בסעיף יחסי אנוש (טוב ממילא לא מבינים אותי פה), אבל חמור מכך מבחינתי, הוא היה גם במקצועיות (!), וזאת על אף שהייתי מומחית הידע בתחום שלי מזה שנים.

בניסיון להחזיר לעצמי את כבודי האבוד, עשיתי את מה שאני עושה הכי טוב, ביקשתי ללמוד מהמומחים. פניתי לחבר (היחיד) שהיה לי במחלקה, שבמקרה היה מקבל את הדירוג הכי גבוה מדי שנה ושאלתי אותו מה הוא עושה. התשובה שלו היתה מאוד פשוטה: אני מתעניין באנשים. כשאני מגיע בבוקר, כשאני בדרך לעמדה שלי אני עובר במשרדים ושואל מה שלומם, אני זוכר מה קורה להם בבית, אני מתעניין איך היה להם בחופשה או בחג. אני מקשיב לתשובות שלהם עד הסוף.

בגלל שהייתי רגילה לדבר עם אנשים רק על עצמי או על מה שאני צריכה מהם, הדרך שלו נראתה לי כמו בזבוז זמן אחד גדול. הרי מה הטעם לשמוע את כל זה כשאפשר ישר לגשת לנושא ואז ללכת לעבוד. אבל בגלל שדי סבלתי מהמצב שנקלעתי אליו וכבר לא היה לי מה לאבד, החלטתי לתת לזה צ'אנס.

"כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע"

ברגע שהחלטתי לנסות, באופן מקרי (או שלא) נתקלתי בספר (הראשון) ששינה את חיי. הוא שנשא את השם המוזר "איך לרכוש ידידים והשפעה", של דייל קארנגי שנכתב ב-1939, ונועד ללמד סוכני מכירות שיטות מכירה יעילות דרך השפעה על אנשים. לימים גיליתי שהכותב נחשב מאז לאבי המנהיגות העצמית והאימון. 

העצות בספר היו די פשוטות: כל אחד מתעניין בעצמו בלבד, ולכן אם אתם רוצים שיחבבו אתכם, תדברו עם אנשים על מה שמעניין אותם – הם עצמם. כלומר, תשאלו אותם על דברים שמעניינים אותם, לנו להם לדבר על עצמם, תזכרו שמות... ועוד עצות שנראו לי פחות חשובות באותו הזמן, אבל השיטות וההסברים הפשוטים והטכניים שלו דיברו אלי מאוד.

שיננתי כל המהלכים בספר ובמהרה התחלתי לנסות אותם על אנשים. כשרציתי לדבר עם מישהו על משימה שלי, הייתי קודם כל מתעניינת בו במשפחתו, שואלת אותו על תחומי העניין שלו, והכי חשוב – הייתי מקשיבה עד הסוף וזוכרת פרטים ושמות כדי שיהיה לי מידע לפעם הבאה. באופן מפתיע ומפליא עבורי, אנשים נהנו מאוד לדבר איתי, הסבירו לי פנים, התנגדו פחות למה שהצעתי ושיתפו פעולה עם מה שביקשתי ברצון רב. 

המהפך

התחלתי עם התרגיל המתוחכם שלי בניסיון לגרום לאנשים לחבב אותי ממקום תועלתני בלבד. אבל ככל שהתקדמתי הבנתי שאנשים באמת מעניינים אותי. ראיתי שאני מחכה לשמוע את התשובות שלהם, שאני נהנית לגלות את החיים שלהם, אהבתי שרכשתי את האמון שלהם, הייתי מרותקת מהסיפורים והכישורים שלהם ובעצם גיליתי איזה אנשים מעניינים ונחמדים יש במחלקה שלי.

להפתעתי הרבה, גיליתי שאני מחבבת אנשים. ואז כשהבנתי שאני מחבבת אותם כבר לא היה לי אכפת אם הם מחבבים אותי חזרה. ראיתי את האנשים סביבי בגובה העיניים ובצניעות. כבר לא התלוננתי, לא נופפתי במקצועיות שלי, לא ריכלתי, החמאתי לאנשים בכנות ולא מתוך חנופה וחיפשתי לעזור בלי לקבל תמורה.

באופן פרדוקסלי, ככל שדיברתי איתם פחות על עבודה, כך יכולתי לקדם את המשימות שלי יותר בקלות כי רכשתי את אמונם ממקום נקי ואותנטי.

מאז בזכות היכולת שלי לייצר שיתופי פעולה, הביצועים שלי בארגון השתפרו ויכולתי להוביל מהלכים מורכבים בקלות. במקביל ובלי שהתכוונתי, השתפרו גם יחסים שלי עם הסובבים אותי, עד שכעבור מספר שנים דורגתי במקום הראשון באותו סקר מחלקתי.

כלומר, חוץ מהניצחון הטכני האדיר, שבזכותו יכולתי לקדם דברים הרבה יותר בקלות, קרה מהפך בתפיסת המציאות שלי.

הרי, המציאות שלי לא השתנתה והאנשים סביבי לא הפכו לנחמדים יותר. שינוי הפרשנות שלי את המציאות הוא שעזר לי לעבור ממצב של סבל יומיומי בעבודה ונפילה חוזרת לאותו בור ליכולת רתימה והשפעה בקלות ובהנאה גדולה.

אם יש רק שני דברים שאבקש שתיקחו מכל מה שסיפרתי לכם הם יהיו: צניעות ועיניים טובות.

מבחינתי, פרשנות חיובית היא הבסיס להצלחה בעולם של רתימה והשפעה. תראו את הצד השני בעיניים טובות, תשפטו תמיד לכף זכות, ותבואו צנוע.